מאמרים

הצהרת הון

במדינת ישראל, אדם שיש בבעלותו עסק עצמאי חייב לדווח על פעילותו העסקית לשלטונות המס. דיווח זה חייב להתקיים בין אם העוסק פטור או מורשה, ואפילו אם בעל העסק הוא גם שכיר במקביל במקום עבודה אחר; הוא מורכב בין היתר מדיווחים שוטפים למס הכנסה, מהגשת דו"חות שנתיים – ואחת למספר שנים נדרש בעל העסק להגיש גם דו"ח אודות הנכסים וההתחייבויות שלו. זהו דו"ח הצהרת הון.

הצהרת הון מספקת לשלטונות המס תמונה של כל ההון שברשות בעל העסק, כלומר הנישום, נכון לסיום שנת המס האחרונה שלפני הגשת הצהרת ההון, לרבות הצהרות ואישורים אודות המשכנתא, הרכב, המזומן, החסכונות, האשראי, ההלוואות, הפנסיה וכדומה.

בכל ההצהרות והאישורים צריכה להופיע העלות ששולמה עבור הרכוש (למשל: הדירה עלתה 1.8 מיליון ש"ח, שיפוץ המטבח עלה 30,000 ₪ וכו'), ואם יש בבעלות הנישום רכוש או נכסים שלא רכש אלא קיבל, כגון מתנה מההורים או ירושה מדודה רחוקה, גם הם צריכים להופיע בהצהרה ההון תוך ציון העובדה שעלותם הייתה אפס.

חייבים להגיש הצהרת הון?

התשובה לכך חיובית, על אף שמדובר בנושא שעשוי להיות מורכב לביצוע, שכן שנדרשות לא מעט התרוצצויות להשגת אישורים שונים מהבנק, מחברות אשראי, מקרנות הפנסיה וכן הלאה; וכן מדובר בטפסים מורכבים למדי שחייבים למלא מצורה מדויקת, לרבות אסמכתאות (למשל, להציג הוכחה ששיפוץ המטבח אכן עלה 30,000 ש"ח).

הסיבה היא ששלטונות המס נעזרים בהצהרת ההון על מנת לוודא שהנישום אינו מעלים הכנסות. לדוגמה, אם הנישום מדווח על הון מסוים בהצהרת ההון הראשונה שלו, ולאחר חמש שנים נדרש להגיש הצהרת הון שניה ובה מדווח על הון שמסתכם בסכום גבוה באופן משמעותי מאשר אמור להיות לו על פי דיווחי ההכנסות השוטפים שלו - אזי הוא יידרש להסביר מאין הגיע ההפרש.

בשורה התחתונה, הצהרת הון היא אחד מן הדברים הפחות נעימים ועם זאת ההכרחיים שבעל עסק במדינת ישראל צריך לעשות. מומלץ להיעזר לשם כך באיש מקצוע מנוסה שיוכל לוודא שההצהרה מולאה כמו שצריך ולהנחות את הנישום באיסוף המסמכים הנדרשים על מנת לעבור את המשוכה הזו בצורה הכי חלקה שאפשר.